<h1>הרוקח סימן קפ"ב</h1>
<h2>דף מא:</h2>
בני אדם נכנסין מבעוד יום בספינה ושובתין בה כל בין השמשות והוי כד' אמות הבית ששבתה בו בספינה באויר המחיצות ואם הלכה הספינה חוץ לתחום וחזרה לאחוריה לשפת הנהר שנכנס בה מותר זה ישראל לצאת מן הספינה לשוב לעירו דהוי כהוציאוהו גוים והחזירוהו כאילו לא יצא. ואם החשיך בין השמשות בספינה בשבת יצא מן הספינה בלילה וילך ביום בעיר אם ירצה ויאכל בעיר עד שתלך הספינה ויכנס בה ופירות הספינה שהובאה מחוץ לתחום נכנסין בני העיר ואוכלין עם בני הספינה מפירותיהן וגם אם ספינה באה ביום טוב מחוץ לתחום באים בני העיר ומביאין להם לאכול ולשתות.
קבלתי ממורי ורבי ר' משה הכהן מי שקונה שביתה בין השמשות בספינה אסור לו לצאת מן הספינה לעקור שביתתו. ואם יצא אסור לחזור לספינה בשבת דאסור לשוט במים פן יעשה חבית של שייטים כן אסור לשוט בספינה ובמסכת שבת בפ' תולין (דף קל"ט) דווקא לצורבא מרבנן שרינן הערמה גבי ניים במברא. אבל קבלתי ממורי רבי' יהודה זצ"ל מאחר ששבת באויר מחיצות הספינה קנה רשותו ויצא וילך לעיר ויחזור לכשירצה שהרי הבית ששבת באוירו מבעוד יום כד"א כן בספינה ששבת בה אבל כשבאה חוץ לתחום אסור לצאת הימנה והספינה לו כד' אמות. אבל ליכנס בתחלה בספינה בשבת אסור שמא יעשה חבית של שייטין ואפי' תעבור הספינה בתוך התחום כדמשמע בפ' תולין דדווקא צורבא מרבנן שרי לאיערומי למיעבר במברא משמע לכולי עלמא אסור אפי' הנכרי מוליכה מפני גזירה חבית של שייטים ואם עבר ונכנס בספינה מהלך את כולה אע"פ שלא שבת באויר מחיצותיה דהוי כדיר וסהר דהלכה כרבן גמליאל אע"פ שלא שבת באויר מחיצותי'. כמו שאין רוכבין על גבי בהמה שמא יחתוך זמורה כך אסור לישב על הקרון בשבת דדוקא בספינה התירו לישב אבל היושב בקרון לא מיבעיא אם בהמה מושכת הקרון דאסור שהרי משתמש בבהמה אלא אפילו נכרי המושך בקרון אסור לישראל לישב עליו כיון דאפשר לו לעמוד ולירד לארץ והוא יצא חוץ לתחום.
